קלילות, תשוקה, זרימה
שיר נולדה מתנועה – משב רוח על חוף ים, פסיעה ראשונה אל תוך ערב מלא הבטחות. הגוון השמימי מרכך, הפתח הגבוה מעז, והוולנים כמו מתנגנים עם כל תנועה שלה, כפס קול פנימי שלא מבקש תרגום. יש בה משהו פרוע אך מדויק, ילדותי אך מחושב – תזכורת לכך שנשיות אמיתית יודעת לרקוד בין ניגודים.
שיר לא נועדה לעמוד במקום. היא זזה, מושכת, ומהדהדת – בדיוק כמוה.